לקראת הפסקת היריון / לפני לידה שקטה

שלום לך יקירה, אם הגעת לדף מידע זה את ככל הנראה עומדת לפני הפסקת היריון ולעבור תהליך לידה שקטה אז ראשית הרשי לי להשתתף בצערך וכאבך ולשלוח לך את תנחומיי הכנים.

את עומדת בפני תהליך לידה שקטה, שהוא לא פשוט ודי מטלטל פיזית ורגשית גם יחד וחשוב מאוד, שתכיני את עצמך לכך. נאמר, כי אין חכם כבעל ניסיון ומכאן ריכזתי עבורך את העצות הכי טובות של חברות הקבוצה בפייסבוק,

שכולן חוו אובדן היריון  ועברו  לידה שקטה:

=====

כל כך כואב לשמוע!!! מחבקת חזק.

תרפדי את סביבתך איך שלך מתאים ואיך שאת מרגישה שיהפוך את התהליך הזה לטוב יותר (כמה שאפשר) תאחזי באנשים שמסבים לך רוגע וכוח. אל תנסי להפגין חוזק, תתפרקי, תבכי, תוציאי את כל הרעל שבאובדן הקשה הזה. את לא חייבת כלום ושום דבר. תני לאנשים הקרובים לך לטפל בכל.

תנוחי תנוחי ותנוחי!!!!

גם אחרי הלידה תני לעצמך זמן לספוג ולעכל זה מאוד חשוב!

הטיפ הכי חזק שאוכל לתת לך זה לדעת שיש תקווה ולהסתכל קדימה להישען להיעזר לתת לעצמך. והקבוצה המדהימה הזו, בהחלט תיעזרי בנו. בהצלחה יקירה שולחת לך כוח .

=====

מילת הקסם היא סבלנות, הלידה לא מתרחשת באופן טבעי אלא בהתערבות וזה משהו שיכול לקחת גם יומיים ואפילו שלושה, קחו את זה בחשבון. תהיו שם אחד בשביל השנייה, לא בטוח שתקבלו יחס מתחשב בבית החולים וחשוב שלא תתנו שישברו את רוחכם בתהליך הכל כך לא הגיוני הזה. תאמרי לבעלך שיהיה נודניק ושישאל שאלות על התהליך, חוסר ידע מביא לעוד לחץ שגם ככה קיים. אל תתביישי לקרוא לאחיות אם משהו בהרגשה שלך תוך כדי התהליך חריג. מאחלת לך שהתהליך הרפואי יעבור לך מהר ככל שניתן וכמה שיותר קל. שולחת חיבוק הזדהות.

=====

אין הרבה דברי חכמה רק:

תהי רק עם אנשים שאת אוהבת שיהיו בסביבתך (אני באופן אישי גם לא הסכמתי שאנשים נוספים יבואו לבקר בבית חולים כי זה סתם עצוב וצריך לפנות להם זמן במקום להתרכז בעצמך(

תכיני לך בגדים נוחים ופדים למקרה שלא תתחברי לפדים של ביה"ח.

תבקשי מיד לאחר הלידה כדורים לייבוש חלב כי זה מציק וכואב וחבל כי מספיק הכאב הנפשי.

אם יש אפשרות תבקשי להיות בחדר יחסית מרוחק מחדרי הלידה עם הלידות הרגילות.

מצד אחד אל תעצרי את הכאב ואת הבכי כי זה הזמן שלך לכאוב ולהתאבל ולכעוס על כל מי שצריך אך מצד שני תשתדלי לעבוד על עצמך ולחשוב חיובי שזה היה חד פעמי ופעם הבאה זה יצליח.

אל תחששי לקחת אפידורל או לפחות טשטוש, כמו שכבר אמרתי קודם – חבל לחוות בנוסף לכאב לב גם כאב פיסי – אין לך על מה!

תחשבי מראש על החלטות חשובות יחד עם בן זוגך כגון – ניתוח פתולוגי של העובר (לעתים עוזר להבין מה הייתה הבעיה), או האם את תרצי לראות אותו כשיצא. אלו שאלות ששואלים מיד שהכל קורה ולפעמים את מטושטשת מדי וקשה לך לקבל החלטות שקולות.

בגדול זהו.. אני רוצה שתדעי שזה אכן קשה וכואב אבל אנחנו פה לצידך לחבק אותך ולהכיל את הכאב שלך. והכי חשוב שעם כל הקושי תשתדלי להיות אופטימית ולא לחשוב על העתיד בצורה שלילית.

יהיה בסדר אני מבטיחה!!!

=====

ם אני בעד קבלה של אפידורל או טשטוש, זה נכון שכדאי להקל על עצמך כי גם ככה זה קשה והצירים של הזירוז כואבים ממש!!!

אני לקחתי מרשם לכדורים לייבוש חלב מרופא הנשים שלי לפני האשפוז והגעתי איתם לתהליך ולקחתי כשחזרתי לחדר וזה עשה את העבודה.

בדרך כלל בתי החולים מבצעים את הלידה הזו בחדרים מרוחקים מהשאר ועדיין אני שמעתי לידה רגילה שקרתה בחדר לידי, אין מה לעשות, כשעמוס אין התחשבות. מקווה שזה לא יהיה המצב אצלך ושלא תשמעי.

אותי שאלו מראש על הניתוח הפתולוגי ואם אנחנו רוצים לראות, תחשבו על זה ותגידו מראש כדי שלא תצטרכו לקבל את ההחלטה בתום הלידה כשאין כח לכלום.

=====

תתני לעצמך זמן להתפרק ולבכות ולעכל את מה שאת עוברת. ולדעתי כמה פגישות עם פסיכולוג או קואצ'ר או תטא הילינג (איזו גישה שמתאימה לך ואת מתחברת אליה) יכולות לעזור בעיכול החוויה ולקחת אותה למקום אחר ולא לתהום… ושוב, עצוב לי לשמוע ושולחת חיבוק..

=====

כדאי להתייחס גם לעניין הקבורה. כי שואלים את זה ומחתימים אותך על ההחלטה לפני תהליך הלידה. וחשוב לדעת שיש פה אפשרות בחירה..

לרוב מציגים את קבורה ע"י בי"ח כאופציה היחידה שאת צריכה לחתום עליה וזה לא נכון.

=====

תרגישי חופשי להתפרק.ולבכות.מתי שבא לך. אל תתאפקי.

תכניסי רק את מי שאת רוצה. ולא מי שאת חושבת שיעצבן אותך או לא בא לך עליו/יה.

קחי כדור הרגעה לפני שאת נכנסת לחדר לידה (הרופאת משפחה שלי נתנה לי מרשם והמליצה לי לקחת שבוע לפני כבר),

קחי נשימה עמוקה מאד… ותני לבעלך להיכנס לפנייך, להסביר את המצב הרגיש. שילך בלעדייך לברר איפה עושים קבלה וכל הבירוקרטיה כדי שלא תתקלי בחוסר רגישות / הבנה שאני ובטח הרוב נתקלו בה בכניסה לחדר לידה, מול כל הבאות ללדת בשמחה.

מאחלת לך המון כח וכמה שפחות סבל!

=====

אני רק רוצה לחזק את מה שנאמר עם דגש עליון על חדר לבד !!!!

אחרי התהליך של לידה שקטה יכולים לשים אותך בחדר עם יולדות.. זה עינוי !!!!!

אני הייתי אחרי קיסרי וברגע שהרופאה הודיעה לי שהוא כנראה לא ישרוד ביקשתי חדר לבד. אי אפשר להיות במצב הזה בחדר עם יולדות נוספות שבאים לבקר אותן ויש תינוקות מסביב.. זה לא אנושי…

=====

תחשבי אם את רוצה לראות אותו/ה להיפרד.

אני אישית חיבקתי אותה שעה ואני חושבת שזה היה הכי נכון בשבילי.

ועוד משהו, אומרים שהזמן מרפא את הכל, זה לא נכון. הכאב הזה חי תמיד בתוכי, הגעגוע לא מפסיק לרגע גם אחרי שנה וגם אחרי הריון תקין ותינוק חי.

=====

אני תומכת בכל הנאמר כאן.

הלידה שלי ארכה 3 ימים, שמעתי הרבה מאוד לידות לידי, אף שהייתי בחדר האחרון.

דרוש לכך כח והבנה שאת צריכה להיות מרוכזת בתהליך שלך.

בקשי שמישהו מהמשפחה (אולי בעלך) יבקש מהרופא שבמשמרת (ויתכן שיתחלפו כמה רופאים) ליידע את כל הצוות המטפל שזאת לידה שקטה. נראה ברור מאליו, אבל מסתבר שהמרדימה שבאה להכניס ולהוציא את האפידורל לא ידעה שכך, ולכן אמרה ושאלה שאלות מכאיבות (למשל, אחרי הלידה היא באה להוציא את המחט של האפידורל ושאלה מה נולד לי, בן או בת…). חיבוק ושיעבור כמה שיותר בקלות

=====

לגבי זירוז ממליצה על פיטוצין או כדורים ולא על בלון או על פקיעת קרומים, כל אלחוש יהיה מבורך

מציעה גם לראות לגעת לצלם עם כל הקושי כחלק מתהליך הפרידה

=====

לבקש זריקת טשטוש לפחות דקה לפני הפסקת ההיריון (feticide) כדי לא להיות מרוכזת ברגע ההזרקה לעובר. ובהחלט לא להסתכל על המוניטור! רגע שלא שוכחת לצערי.

=====

יקירה, אני מקווה שמצאת מאמר זה נכון ומועיל לך, וכולי תקווה שהתהליך בפניו את עומדת יסתיים במהירות ובקלות האפשרית ביותר עבורך.

אני מזמינה אותך להצטרף אלינו לקבוצת תמיכה לאחר לידה שקטה בפייסבוק ולתת מזור לרגשותייך.

מצורפים עבורך לינקים שימושיים במיוחד לאחר, שתעברי ותסיימי את התהליך: