לידה שקטה – גיא בשמיים רוכב על עננים

גיא בשמיים רוכב על עננים / רוני עמבור

 

יֵשׁ לִי אָח סוֹדִי שֶׁאֲחֵרִים לֹא מַכִּירִים,

הוּא חַי בַּשָּׁמַיִם וְרוֹכֵב עַל עֲנָנִים.

הוּא שָׁהָה כָּאן לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ הִתְעוֹפֵף,

וְאִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה כָּאַב ולֹא הָיָה כֵּיף.

שָׁאַלְתִּי: ' כַּמָּה כָּאַב?',

לְאִמָּא לֹא הָיְתָה תְּשׁוּבָה-

"עַכְשָׁו זֶה בַּזִּכָּרוֹן, זֶה כְּבָר לֹא בַּחֲוָיָה."

אֲחִי גַּיְא בַּשָּׁמַיִם מְשׁוֹטֵט בֵּין עֲנָנִים,

מִתְבּוֹנֵן מִלְּמַעְלָה עַל הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים.

לִפְעָמִים אֲנִי לוֹכֵד אוֹתוֹ בְּמַבָּט לֹא מְתֻכְנָן,

עוֹשֶׂה  תַּעֲלוּלִים, מִתְגַּלֵּשׁ עַל קֶשֶׁת בֶּעָנָן.

לְעִתִּים בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה,

בִּשְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם,

חוֹצֶה הוּא עַל סוּס בְּדַהֲרָה אֶת הַשָּׁמַיִם.

וְלַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּם חוֹשְׁבִים שֶׁיְּלָדִים מַמְצִיאִים,

כִּי הֲרֵי רֹב הַמְּבֻגָּרִים אֵינָם מַאֲמִינִים,

אֲפִלּוּ אִמָּא יוֹדַעַת, מַאֲמִינָה וְעֵדָה

שֶׁהוּא שָׁמָּה לְמַעֲלָה בְּהֶשֵּׂג יָדָהּ,

עוֹשֶׂה חַיִּים מְשֻׁגָּעִים עַל עֲנָנֵי נוֹצוֹת,

רוֹכֵב עַל דִּינוֹזָאוּרים,

 וְגַם עַל מִפְלָצוֹת.

אִמָּא אָמְרָה שֶׁלִּפְעָמִים הוּא כְּמוֹ רֹועֶה שֶׁל עֲנָנִים

נוֹדֵד עִמָּם לַאֲרָצוֹת,

מֵעֵבֶר לֶהָרִים.

לְעִתִּים לוֹקֵחַ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ מֵעֵבֶר לַיָּם

אַךְ לְעוֹלָם יַחְזִירָהּ בַּבֹּקֶר מֻקְדָּם.

וְלִפְעָמִים כְּשֶׁמְּעֻנָּן וְעָלַי נוֹפְלִים גְּשָׁמִים,

אֲנִי חוֹשֵׁד שֶׁזֶּה גַּיְא מַשְׁתִּין בַּתַּחְתּוֹנִים.

סָבְתָא וְסַבָּא אֵינָם מְבִינִים,

אֵיךְ אִמָּא וַאֲנִי רוֹאִים דְּבָרִים שֶׁלֹּא קַיָּמִים

אֲבָל לֵךְ תַּסְבִּיר לָהֶם שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁהוּא מֵת,

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא קַיָּם,

גַּם אִם לֹא חַי בֶּאֱמֶת.

וּכְשֶׁהוּא מְבַקֵּר, אֲנִי תָּמִיד יוֹדֵעַ,

כִּי עָמֹק בַּלֵּב, אוֹתוֹ אֲנִי שׁוֹמֵעַ.

וּלְעִתִּים כְּשֶׁאִמָּא לַשָּׁמַיִם מַבִּיטָה,

אֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי, אֵיזֶה כֵּיף ! גַּם הִיא רוֹאָה!

פַּעַם הִיא הִסְבִּירָה שֶׁזֶּה עִנְיָן שֶׁל אֱמוּנָה,

שֶׁלֹא כָּל הָאֲנָשִׁים נֵיחָנִים בִּתְּעוּזָה,

לִרְאוֹת אֶת אָהוּבֵיהֶם שָׁטִים אֵי שָׁם עַל עֲנָנָה.

וַאֲנִי, לְעַצְמִי, חוֹשֵׁב שֶׁזּוֹ שְׁטוּת,

כִּי לִי זֶה מַרְגִּישׁ מְאֹד מְאֹד פָּשׁוּט.

אֶתְמוֹל הִיא סִפְּרָה לִי שֶׁגַּם הוּא מֻקָּף בְּאַהֲבָה,

עַל יְדֵי אַבָּא יְקוּם וְאִמָּא  אֲדָמָה.

וּכְשֶׁהִיא מַשְׁכִּיבָה אוֹתִי לִישׁוֹן, הִיא לִי מַסְבִּירָה,

שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִישׁוֹן בָּעֲגָלָה שֶׁל הַדֻּבָּה הַגְּדוֹלָה.

אַחַר כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי הֲכִי   בָּעוֹלָם

וּכְשֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל עַל גַּיְא, הִיא מְשִּׁיבָה –

" אֶת גַּיְא אֲנִי אוֹהֶבֶת הֲכִי בָּעוֹלָם הַבָּא."

גַּיְא בַּשָּׁמַיִם הוּא רוֹכֵב עַל עֲנָנִים,

מְצַיֵּר לִי אִתָּם כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים.

שָׁאַלְתִּי אֶת אִמָּא אִם כְּשֶׁאֶגְדַּל הוּא יֵעָלֵם,

הַאִם אֲנִי אַמְשִׁיךְ בָּעֵינַיִם לְחַפֵּשׂ ?

אִמָּא  הִסְבִּירָה לִי שֶׁזֶּה לְנֶצַח נְצָחִים.

הוּא יַמְשִׁיךְ לְהוֹפִיעַ,

גַּם כְּשֶׁיִּהְיוּ לִי נְכָדִים!

אָז אֲנִי בְּעֶצֶם אַף פַּעַם

לֹא בֶּאֱמֶת מִתְגַּעְגֵּעַ,

כִּי אֲנִי תָּמִיד תָּמִיד עָמֹק בַּלֵּב יוֹדֵעַ,

שֶׁאִם אָרִים עֵינַיִם וְאַבִּיט לְמַעֲלָה לַשָּׁמַיִם,

אֲנִי אֶרְאֶה אוֹתוֹ, אַחַת וּשְׁתַּיִם,

דּוֹהֵר עַל סוּס, עַל שׁוֹר, אוֹ עַל שָׁפָן,

וְאוּלַי נָח לוֹ סְתָם עַל עָנָן קָטָן.

אֲנִי יוֹדֵעַ תַּ'אֱמֶת ולֹא אִכְפַּת לִי בִּכְלָל

אִם אַתֶּם בְּעֶצֶם חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא לֹא קַיָּם.

אָז תַּאֲמִינוּ לִי אוֹ לֹא, זֶה הַכֹּל שֶׁלָּכֶם,

אֲנִי יוֹדֵעַ שהוּא שָׁם,

וְלֹא צָרִיךְ אֶת אִשּׁוּרְכֶם.

תִּרְצוּ תַּאֲמִינוּ, זֶה תָּלוּי רַק בָּכֶם.

תִּמְצְאוּ בַּשָּׁמַיִם אֶת הָאָבְדָן שֶׁלָּכֶם!

                 ***

03/09/2016