ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות, יום של נטיעות.
מה בין קלפי טארוט לט"ו בשבט?
בט"ו בשבט נצא אל הטבע, נזין את אמא אדמה וניטע שתילים, ויהיה מי שיטפח אותם, ישקה, ידשן, ידאג לאור וצל ויעשה כל שביכולתו על מנת שהשתיל ישריש שורשים, ייקלט היטב באדמה ויגדל להיות עץ פורח ומניב. עץ גדול וחזק. עץ ששורשיו באדמה וצמרתו אל השמיים.
קלפי טארוט משמשים עבורנו ככלי חכם במיוחד לצמיחה וגדילה בחיים.
מי אינו מבקש לעצמו את התחושה של שורשים נטועים היטב באדמה הטובה, מי לא היה רוצה, לגדול ולצמוח ו"להגיע עד השמיים"!?
קלפי טארוט מעניקים לנו את הכלים ומציגים עבורנו את הדרך להשרשה וגדילה גם יחד.
כאשר אנו יוצאים למסע כזה או אחר בחיינו, פוצחים בהתחלה חדשה – האם אנו דואגים לכל על מנת שזה יצליח?
הגנן אשר שותל את השתיל בגנו דואג לו ומטפח אותו בכל דרך אפשרית.
האם אנו דואגים ומטפחים את עצמנו לאורך הדרך ככל יכולתנו?
קלפי טארוט מעניקים לנו קלף טארוט מיוחד – אס המטות.
סדרת המטות בקלפי טארוט שייכים ליסוד האש אשר כל כולו אש היצירה, אש החיים המפעמת בתוכנו, אש המביאה עמה אנרגיה חדשה, אדרנלין מפעם, רעיונות חדשים ורצון לעשיה טובה ומבורכת במיוחד.
קלף טארוט אס המטות נושא את המספר 1.
סמל המספר 1 הינו צורה גיאומטרית – עיגול ובאמצעו נקודה. העיגול מסמן את היקום והנקודה את המקור הראשון.
המספר 1 מסמל את העיקרון הזכרי, האקטיבי, את השמש המעניקה כוח חיים ומקרינה אותו על פני כדור הארץ.
הוא יסוד לכל המספרים ונכלל בכל המספרים ומסמל את האלוהות הנמצאת בכל דבר ובכל מקום.
המספר 1 מביא עמו עצמאות, מנהיגות, אומץ, כושר החלטה, כוח רצון, מעשיות, כריזמטיות, כבוד עצמי ואמונה פנימית ומבקש שליטה עצמית.
נתבונן בקלף טארוט אס המטות ונראה יד מושטת מתוך ענן.
היד איתנה ואוחזת במטה בעל ניצנים ראשונים.
היקום מציע לנו את קלף טארוט אס המטות כפוטנציאל להתחלה חדשה, טובה ומבורכת במיוחד.
נשים לב לנוף בקלף ונבחין בטירה על גבעה מוריקה כמרמזת על השפע הצפוי לבוא.
קלף טארוט אס המטות מזמין אותנו כמו לקחת את המטה מן היד, ולצאת אל מסע. מסע אשר יביא עמו התחלה חדשה.
קלף טארוט אס המטות מבקש מאיתנו לדאוג למטה… במקרה זה אין צורך לדשן ולזבל או לדאוג לאור וצל אלא להשתמש בהתלהבות ומרץ כדי שנוכל להוציא לפועל את הרעיונות המקננים בנו.
היקום מעניק לנו את כל הפוטנציאל ואת היכולת הדרושה לנו ומגיש לנו כמו על מגש של זהב את ההתחלה.
האם נבחר לקחת את המטה ונטפח אותו בדרכנו או שמא נשאיר אותו שוב ביד האלוהים…. ?