היום לפני שנתיים, הייתי בתהליך הפרידה הפיזית.

רוחו כבר עזבה את ביתו הקטן עלי אדמות ששכן ברחמי זה מכבר.

סביב 8 בבוקר לאחר כ6 שעות של צירים כל כך דומים

ובאותה נשימה כל כך שונים מכל הצירים מולידי החיים שחוויתי, עופרי נולד. קטנטן,

בקשתי לא לראות, פחדתי, שהתעוות.

רציתי לזכור רק את דמותו הנעה מלאת החיים בus.

עופרי קבל את שמו בקול שאינו רק בדממת הלב שלי, רק לאחר שאחיו הקטן, ילד הקשת שלנו נולד.

כשאלעד נולד, עופרי נהייה עופרי גם בפי אחיו ואחותו הגדולים. המעגל נסגר.

לזכרו, מצרפת פה את השיר שנולד ממני כ3 ימים לאחר פרדתנו הגשמית.

(הניקוד מדייק, רוחו כתובה בלשון נקבה, הוא בזכר).

התגשמות ללא שם / יעל תירוש

17/11/2014

הוּזְמַנְת וּבָאת

הִתְגַשָמְת

בְּתוכו.

הִתְקָבָּלְתָּ, בּוֹרַכְתָּ, שִׁימָחְתָּ,

גָדַלְתָּ

בְּתוֹכִי.

לִימָדְתָּ, שִינִיתָּ,

אֱתְגַרְתָּ

אותִי.

וְאָז…עָזַבְת, חָזַרְת,

הותָרְת

אֶת גוּפו הָקָטָן

בְּתוכִי.

כּואֵבֶת, נִכְלֶמֵת, נִפְרֶדֵת,

אוהֶבֵת אותְךָ

יָלְדִי.

לידה שקטה