הפסקת היריון / לידה שקטה / אובדן הריון - קבוצת תמיכה / ליווי ותמיכה אישית

לקראת הפסקת היריון / לפני לידה שקטה

חברות יקרות לאחר הפסקת היריון, לידה שקטה משתפות ומספרות על התהליך הקבוצתי והאישי

שחוו לאחר הפסקת הריון / לידה שקטה / אובדן הריון

לידה שקטה תמיכה
=====================
הי אסנת
שמחה לחלוק איתך את הבשורות המשמחות על הולדת בני.
אלה היו שנתיים ארוכות וקשות אחרי האבדן הקשה כל כך שעברנו. אחרי הלידה השקטה היתה לי שנה מטלטלת וגם כשחשבתי שהינה אני מצליחה להתמודד ולהמשיך ולהתגבר, העצב והכבדות הציפו אותי כמו ענן אפור שכל הזמן ריחף מעלי.
הפנייה אליך היתה כשכבר הבנתי שלבד אני לא מצליחה להתגבר. עזרת לי לשחרר את כל הרגשות והמחשבות שלא מצאו מקום לבוא לידי ביטוי בגלל בושה, נסיון לגונן על אחרים ותחושה שאף אחד לא מבין. ובעיקר המון לבד.
עזרת לי לקבל את הבשורה הקשה שאיבדתי את הבן שלי היקר והאהוב ולחיות לצידה כי לשנות אותה לא אוכל.
אני מודה לך מאוד.
ומקווה שתמשיכי בעבודה המבורכת שלך לעזור לנשים אחרות ולהעלות את המודעות לכאב של נשים שעברו לידה שקטה.
ישר כח, ושיהיה לך רק טוב.

=====================

אסנת היא נשמה גדולה! נשמה מכילה ומחבקת.
אסנת שלפה אותי ברגע הכי קשה שלי ונתנה לי שפע של כל טוב, אהבה, חמלה, תמיכה וחיבוק אוהב באמת.
בפגישות עם אסנת הייתי ״מתנגחת״ איתה לא נותנת לה לעבור דרכי. אבל עמוק בפנים לקחתי והתחזקתי.
אחרי חצי שנה שלא יצאתי מהבית העזתי! עשיתי! לא הכל מושלם עדיין יש קשים אני נעזרת במדיטציות פה ושם
אבל את הפוש הראשון נתנה לי אסנת!
אסנת, אני אסירת תודה לא יודעת מה היה קורה אם לא היינו נפגשות. ההשפעות הרוחניות שלך פתחו את ליבי לחיפוש אחר הרוח (עד עכשיו היא הייתה בראשי) להקשבה פנימית.
שוב תודה, אתי.

======================
בדיוק חודשיים לאובדן היריון היקר שלי, לילד שלי, לאהבה הכי גדולה בחיי שלא זכיתי להכיר.
רציתי לשתף משהו שמאוד חשוב לי. 
זמן קצר אחרי האובדן, שמעתי על אוסנת.
זכיתי להכיר אישה נפלאה אישה מדהימה שמלאה ברצון לעטוף ולעזור. 
הבנתי מאסנת שישנה קבוצת תמיכה לאחר לידה שקטה, שאליה אוכל להצטרף אך לצערי פספסתי את המועד. 
מיד העלתה את האפשרות לליווי אישי איתה. 
עוד משיחת הטלפון הבנתי כמה היא טובה, ומלאת רצון לעזור ולתמוך. 
לכן החלטתי לקחת מספר מפגשים אישיים עם אוסנת, בביתה המקסים. 
אוסנת עזרה לי להבין מי אני ומה איבדתי, עזרה לי להבין שמותר לי לכעוס. 
אסנת הוציאה ממני את הכעס שלא הצלחתי להוציא מאז האובדן היריון, יותר נכון שלא הרשתי לעצמי.
אסנת נתנה לי כוח להתמודד. היא החזירה אותי לשביל שממנו אמשיך בדרך טובה יותר. 
אומנם עם אותו כאב אבל כאב שסוף סוף אני מתמודדת איתו ונוגעת בו ולא משאירה אותו בתוכי . 
ממליצה בחום ולא לפחד, קחו את זה, קחו את הליווי הזה לעצמכן ולנפש שלכן. 
אסנת עזרה לי המון ואני מוקירה לה על כך. 
תודה לך אסנת יקרה!! שתמשיכי בדרך מלאת האהבה הזו.
טל. 
=====================
הי אסנת, 
סיימנו 5 מפגשים ורציתי להודות לך: 
לפני כחודש קרה לי הנורא מכל: ילדתי תאומים בנים בלידה שקטה בשבוע ה-21. ילדתי שני ילדים מתים. 
הכל התהפך לי. הרגשתי "בעיטה" בקרביים. לא ידעתי שדבר כזה יכול להתרחש. חוויתי טרגדיה עצומה. 
הייתי בהלם. לא הבנתי מה קרה, איך קרה. כיצד איבדתי הריון באמצע?! 
לא העליתי על דעתי שקיים דבר שכזה. לאחר שקרה המקרה, בעודי בהלם, חיפשתי עזרה. 
חיפשתי מישהו שיכול להקשיב לי ולטרגדיה שלי, מישהו שיכיל אותי, מישהו שיתפוס אותי שנייה לפני הנפילה לתהום העמוקה של העצב. ואז מצאתי אותך, אסנת אהובה. 
סיפורך האישי העציב אותי מאוד, והבנתי שרק מי שחוותה את הדבר האיום הזה, תוכל לחלוק, להקשיב, להכיל, להבין. מי שלא חוותה - לא תבין. ואני שמחה בשבילה שלא תבין. 
הגעתי אלייך אסנת, פצועה נפשית, בהלם, עצובה, קרועה מבפנים, תוהה תהיות, בלי הבנה מה קרה לי. 
התחלנו להיפגש לשיעורים, והנחת אותי לאט לאט ונתת לי להבין שאני לא לבד, שאני לא היחידה בעולם עם הפצע הפתוח הנורא הזה, בזכותך יצאתי לאט לאט מההלם הראשוני. 
לאחר כל שיעור, היית מהדהדת לי בראש, על מה דיברנו, מה אני צריכה לעכל, מה אני צריכה לכתוב לשיעורי הבית. הזכרת לי והסברת לי שאני לא אשמה, שאני צריכה לקבל את עצמי חזרה ולא לאבד את עצמי. 
פשוט עזרת לי. 
רציתי לומר לך תודה מעומק הלב, על החיבוק, על החיוך, על ההכוונה איך להסתכל לצער בעיניים ולא לפחד להיות בתוכו, כי מותר, איך לא לברוח מהצער כי הוא יהיה שם הרבה זמן, ואיך לאחות את השברים ולהסתכל צעד קדימה. 
תודה מקסימה, חיבוק גדול אוהבת ע.א 
=====================
אסנת יקירה, 
קראתי את הפוסט שלך ששלחת לי. התרגשתי מאוד. 
כשהייתי בבדיקת אולטרסאונד אחרי הווסת הראשונה לאחר שחוויתי לידה שקטה, האחות הודיעה לי פתאום למה באתי אליה, הרחם עוד לא נקי, הרירית עבה מדי, אמרתי לה שבאתי לבדיקה לראות שאני מוכנה לקליטה חדשה של הריון.. שעברתי "לידה שקטה". היא הופתעה.. 
" מה זה לידה שקטה? אף פעם לא שמעתי על זה. . ".. 
טוב שהופעת בטלוויזיה. שיהיה מודעות. זה חובה. 
התרגשתי לשמוע את סיפורך האישי בפעם הראשונה... התרגשתי בכלל לשמוע עד כמה אכפת לך וכמה את דואגת ומתעניינת. 
ואני לא מכירה אותך כלל.. אבל הצלת אותי. הצלת אותי מנפילה לתהום. כשהייתי הכי זקוקה למילה, היית שם. 
שוב תודה". אוהבת. ד' מירושלים
=====================
אחיות נפש יקרות שלי,
קודם כל אני רוצה להגיד תודה למי שבלעדיה לא הייתה קבוצה, לאסנת.
אסנת יקרה כ״כ, עבור נשים רבות את דמות משמעותית בחייהן,
את עזרת, עוזרת ובטוחה שעוד תעזרי לכל כך הרבה נשים,
אני בטוחה שיש לך בשמים הרים של זכויות.
תודה לך על כך שמהרגע הראשון עוד בשיחת הטלפון הראשונה היית שם, להקשיב, להכיל, להדריך.
הדרכת אותי יחד עם כל הקבוצה דרך שלבי האבל ולמדת אותי על העולם ובעיקר על עצמי המון!!
לימדת אותי שמותר להרגיש את כל שלל הרגשות, שקיימים ללא בושה או רגשות אשמה.
על כל אלו תודה לך! 
ובעיקר תודה לך על כך שהצמחת את הקושי והכאב האישי שלך לסיוע לאחר, זה לא מובן מאליו,
תודה על הקבוצה הזו, על גלגל ההצלה שלי.
ולכן בנות יקרות, תמיד אתן תיהיו בליבי. הייתן לי אחיות לצרה,
הקשבתן, עברתן יחד איתי תהליכים ועזרתם לי להבין המון.
יחד למדנו לתת לעצמנו לגיטימציה רגשית, לדרוש אותה מהסביבה,
והיום אני רואה כמה הרבה יותר קל להתמודד עם הקושי כשאתה נותן לעצמך לגיטימציה רגשית.

מאחלת לכולנו שנזכה שבמהלך השנה כל בנות הקבוצה יבשרו בשורות טובות!

״תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה״

אוהבת אתכן תמיד

רחלי ד.  
=====================
תשעה חודשים חלומות תקוות ואושר שאי אפשר לתאר במילים..
38 שבועות 3 ימים ו30 שעות בחדר לידה ותינוקת קטנה שלא זכתה לחיים 
הרגשתי שמתתי איתה בחדר הלידה..
הייתי בהכחשה מוחלטת פחדתי מרחמי החברה ושידרתי עסקים כרגיל
עם הזמן המסכה התחילה להסדק והבנתי שמשהו לא בסדר
ההכרה שהייתה צריכה להיות לי תינוקת חיה וגדלה עשתה בי שמות
ואז באת אלי אסנת אהובה, היית המלאך הגואל שלי..
לא ידעתי אז כמה אני זקוקה לך
10 מפגשים בהם הצעדת אותנו דרך חמשת שלבי האובדן
בכינו את ליבנו הפכנו אחיות לצער לבכי וגם לשמחה..
דרך הסדנא ברגישות מופלאה העמדת לי מראה לחיי,
בפעם הראשונה ראיתי את עצמי, הרשתי לעצמי לכאוב לכעוס ולאהוב באמת..
הרגשתי שהקטנה שלי חיה דרך הקבוצה, מצאתי שלווה לליבי היא לא תשכח
יש עוד קבוצה מדהימה של נשים שמכירות אותה שזוכרות איתי.. 
ועל כך אוכיר לך תודה כל חיי..
רחלי ש. 

=====================
חשבתי לכתוב על הסדנא ועל אסנת,
כמה אני מעריכה את מה שהיא יצרה,סדנא לנשים שעברו לידה שקטה.
ואז חשבתי לכתוב דרך שיתוף מה עברתי.
קוראים לי נורית, אין לי ילדים, עברתי לידה שקטה לפני שלוש שנים,התרסקתי,
חשבתי שאני היחידה בעולם, לא הצלחתי לדבר אפילו לא עם האנשים הקרובים אלי
ביותר, כל נסיון לשתף במה שאני חשה ועוברת הסתיים בתחושה של חוסר הבנה, שמשהוא
לא בסדר איתי, שאני לא מצליחה לשכוח.שקרה לי אסון ולא אוכל להיות שמחה כפי
שהייתי לפני.
נהייתי עצובה, בדידות ,אין תקווה ,אין שליטה ,ותחושת כשלון נדבקו לחיי.
במשך הזמן חיפשתי נשים שעברו את אותו הדבר, לפעמים זה עזר השיחה, אבל הבנתי
היום שגם הן לא באמת הבינו כמוני כמה השפעה יש למשבר הזה על חייהן, ולא
תמיד הייתי מוכנה להודות ברגשות שאני חווה בתוכי. הבן זוג לא הבין אותי,
אחיותי לא הבינו אותי,לא יכולתי לומר שאני כועסת על עצמי, שאני מרגישה לפעמים
אחראית למות הילדה שלי,שאני מפחדת להכנס שוב להריון.
עם כל זה, החלטתי לאמץ ילד, ומרגע שהתחלתי בתהליך התהפכה בי הקערה, במקום
לשמוח הייתי עצובה, הרגשתי שהילדה שלי שמתה בלידתה צועקת בתוכי , שכחת אותי???
הפחדים חזרו. כך הגעתי לסדנא של אסנת.
היינו קבוצה של בנות שעברו לידה שקטה, עברנו תהליך כל אחת מהשלב שלה, שיתפנו
את מחשבותיינו את רגשותיינו, את הסיפור שלנו, נוצר קן שבו יכולנו להיות אנחנו,
במקום של הבנה וקבלה.
היום ,אחרי הסדנא הבנתי ,אבל זה אבל .וצריך לעבד אותו, לתת לו לגיטימציה, אחרת
אין שלום בלב.
אין הכרה בחברה שלנו ללידה שקטה, וכך אנו מסתובבות בחיינו עם הכובד הזה, ללא
יכולת לעבד אותו, כי אין מי שיבין.
זה בדיוק התפקיד של הקבוצה, זה בדיוק מה שהקבוצה נתנה לי.
האבל נגמר, ישנה קבלה.
העצב מופיעה לפעמים, אבל מלווה בהרבה אהבה.
הזכרון ישאר אולי תמיד, אבל במילא אני לא רוצה לשכוח אותה
ילדתי שלא זכתה לחיים לימדה אותי הרבה ,אני רואה את החוכמה, והבגרות,אני רואה
את פתיחות הלב שהעניקה לי, ואני שמחה.
יהי זיכרה ברוך
אל תוותרי על עצמך, את יכולה לחיות חיים שמחים ומלאים גם אחרי מקרה כזה,אל
תשארי לבד.
נורית


=====================
אסנת,
אני רוצה להודות לך על המסע המקסים שעברתי איתך,
מההתחלה ידעתי שזה מה שאני צריכה, זה המקום שיבינו אותי, זה המקום שיבכו איתי, זה המקום שתהיה לי תקווה להמשך,.... ואכן כך, עברתי שלבים יחד עם הקבוצה המהממת שלנו וכל שלב ושלב הוא כל כך חשוב, כל כך נחוץ להיות בו אפילו שקשה, קשה מאוד, ולבסוף ההשלמה, אני ממש נמצאת בשלה הזה, ממש מרגישה ככה , שלמה לגמרי, קצת עצובה, קצת כעוסה, קצת בוכה, אבל יחד עם זאת שלמה, יודעת איך להמשיך מכאן הלאה והכי חשוב רוצה להמשיך הלאה, אסנת אני מתה עלייך, את אחת הנשים המוערכות בעיני, את מהממת וחשבתי כך גם אחרי המסיבת רווקות שעשית לי לפני חמש וחצי שנים... ועכשיו הרבה יותר .
אני מאחלת לנשים שחוו חוייה כזו מזעזעת של לידה שקטה שיפגשו אותך, את התרופה למכה הזו, לא פסיכולוגים, ולא מרכז לבריאות הנפש...
באהבה ענקית, ולא אשכח אותך כל חיי ליליאן


=====================

קוראים לי תמי,
יש לי שני ילדים. 
אחת "קטנה" היא כוכב בשמיים והשני נח שלנו המתוק בידיים...
הבכורה שלנו, הקטנה והמתוקה, נפטרה אצלי בבטן בשבוע 29. 

אני זוכרת שאחד הדברים הראשונים ששאלתי בבית חולים כשאמרו לי שאין לה דופק היה " יש פה במקרה עוד נשים שעומדות לעבור לידה שקטה?"... לצערי, ולשמחתי, התשובה הייתה לא. 
מאותו רגע, רציתי להיות עם נשים שעברו לידה שקטה. לדבר איתן, לשמוע מה עבר עליהן, לחבק אותן, לבכות איתן ולצחוק איתן... 
ממש שבועיים אחרי הלידה שלי, הופיעה כתבה של אסנת ב"לאשה". איזה מזל! בזכות הכתבה שלה, יותר אנשים הבינו על מה אני מדברת כשאמרתי שעברתי לידה שקטה, והכי הכי חשוב, דרך הכתבה הגעתי לקבוצת "השקט אחרי הסערה" בפייסבוק ולקבוצה של אסנת בחיפה.

הגעתי לקבוצה בהריון, אחרי שעברתי תהליך גדילה ולמידה מאוד משמעותי בעקבות הלידה. אבל הקבוצה המופלאה בניצוחה של אסנת הייתה עבורי חוויה כל כך חשובה, מהנה, מלמדת ובלתי נשכחת. כתבנו, ציירנו, שברנו, בנינו, התחבקנו, בכינו ובכינו ובכינו, צחקנו והבנו אחת את השניה כמו שרק מי שעברו כזו חוויה יכולות. 
אסנת תיכננה עבורנו מפגשים חוייתיים, מגוונים, מהנים ונוגעים בנקודות חשובות שהובילו כל אחת עוד כמה צעדים בדרכה. 
ימי רביעי הפכו להיות היום שהכי חיכיתי לו בשבוע!!!

אני כל כך שמחה שהצטרפתי לקבוצה הנהדרת הזו ומודה לך אסנת מקרב הלב על היוזמה, ההשקעה, ההבנה והאהבה שנתת לי... 
תמי 


=====================

לאסנת,

רציתי להודות לך המון על המקום המקסים שיצרת לי ולכל הבנות שחוו את האובדן.

במפגשים שלנו מצאתי מקום בו יכולתי לפרוק הכל לאחר לידה שקטה. את המחשבות, המועקות, האובדן שאיש אינו מכיל איתך.

הקבוצה הפגישה אותי עם סיפורים דומים לשלי וגם שונים, הרגשתי כאילו מצאתי את עצמי, כאילו מצאתי מקום שמתאים לי. מקום שהיה שונה כל כך מהחיים שניבטו אלי מכל גן משחקים ונראו מושלמים והשאירו אותי בחוץ.

אין ספק שהמקום הזה יחסר לי

חיכיתי מאוד לימי השני שלנו ואהבתי את מה שחווינו בהם.

תודה גדולה ועם אהבה רבה

נטע ק. 

====================

לידה שקטה: היא לידה שבה אין צרחות של תינוק בסופה.

מבחינה רפואית זו לידה לכל דבר, עם כל המושגים שכבר הספקת להכיר בזמן שהבטן שלך התעגלה והבעיטות התחזקו: צירים, פתיחה, אפידורל, צירי לחץ, לדחוף, לדחוף, לדחוף...

אבל בסוף את מחבקת תינוק מת, וזה הרגע הנוראי בחייך...

איך ממשיכים הלאה? איך אוספים את השברים???

גם הזמן שעובר לא מתקן ולא מרפא. צריך משהו אחר ואם אפשר אז כמה שיותר מהר.

אז נכנסתי שוב להריון. כי הרגיש לי עמוק בבטן שזה יתקן. אבל בפועל זה רק הגדיל את השבר. כל "היש" הזה רק הזכיר לי כמה איבדתי.

והחרדות? פרחו, גדלו והצמיחו שורשים... והזמן עובר ובסוף התקופה קיבלתי מהקדושברוךהוא מתנה, ילד חי ובריא. אבל העצב עוד כאן, והוא כאן להישאר... חשבתי שיתקן, חשבתי שיסתדר...

מחזיקה בן בריא וחושבת על המת.

מטפלת בילד חי ומדברת אל המת.

 את הסדנא שלך אסנת התחלתי שבוע לפני הלידה. כמה סמלי, ממש כאילו באתי כדי לפתוח דף חדש... בעזרתך גיליתי את המינון הנכון לעצב. הוא עדיין שם ובטח כבר יישאר שם, אבל כבר לא מכלה כל חלקה טובה אלא אני יכולה להכיל אותו בתוכי.

בזכות המפגשים איתך, שבהם השארתי את בני החי "מחוץ לתמונה" וטיפלתי באובדן, יכולתי לחזור אליו ולאט לאט להיות בשבילו האמא שמגיע לו שאהיה, רק שלו.

המפגשים איתך, שבוע אחרי שבוע נתנו לי לגיטימציה עדיין להרגיש, לכאוב, לבכות. הלידה של בני לא מחקה את הלידה השקטה שעברתי, עכשיו אני יכולה להגיד לעצמי ולכולם שהיא לא היתה צריכה לעשות זאת...

לאט לאט ובמקצועיות, חשפת בפני את הרגשות שלי. בלי לשים לב, הבנתי דברים שהיו ברורים אך נסתרים ממני. לא הרגשתי במהלך התהליך איך מה שעשינו כל מפגש מועיל לי לטווח הארוך, אבל את ידעת לנתב את הכל ובאמת בסופה של תקופה הכל התחבר ובסוף הסדנא כבר הייתי אחרת.

כל מפגש התמקד בחלק אחר של האובדן, בחלק אחר של ההתמודדות שלי איתו. כל מפגש היה שונה מקודמו אבל השתלב בתהליך בצורה מדוייקת.

 היום אני יכולה להגיד שאני מתוקנת. ואני אומרת את זה עם חיוך, בלב מלא אושר, שמחה וגם קצת עצב. למדתי לתת לו מקום, לעצב. לחיות לצידו. וזה בזכותך.

 תודה לך שעזרת לי להתחיל את מסע חיינו כמשפחה בדרך הנכונה!!!

תודה לך שהיית שם, שהקשבת, שדחפת קדימה, שלא ויתרת לי גם כשאני ויתרתי לעצמי!!

תודה לך על היחס החם גם בין המפגשים כשנזקקתי לך.

תודה תודה תודה.

שלך ברגשות עמוקים,

אורית.

====================

לידה שקטה" זר לא יבין "... כמה שהמשפט הזה נכון במקרה של אובדן הריון ולידה שקטה, רב האנשים אפילו לא ידעו מהי לידה שקטה...

לפני ארבעה חודשים נאלצתי להפסיק הריון בשבוע 27 ולעבור לידה שקטה כואבת- פיזית ונפשית כשאף אחד בעצם לא הכין אותי לחוויה הקשה שאני עתידה לעבור ולחלק הקשה יותר- ההתמודדות אחרי.

"ימי החסד" לאחר האבדן בהם הסביבה תומכת ומבינה עברו מהר מאוד, החיים מסביב המשיכו והחיים שלי נעצרו, הייתי "בחופשת לידה" בלי תינוק לטפל בו ומהר מאוד המשפחה והחברים התחילו ללחוץ עלי לחזור לשגרה, לשכוח ולעבור הלאה. חוסר התמיכה וההבנה רק העצימו את הכאב ותחושת הלבד והבנתי שאני חייבת למצוא מסגרת שתבין אותי ותעזור לי לעזור לעצמי להבין ולהתמודד עם האבדן.

אף פעם לא הצלחתי להתחבר לשיטות טיפול פרטניות והיה לי ברור שהדבר הכי נכון בשבילי הוא מסגרת עם נשים נוספות שעברו את הסיוט שעברתי ויכולות באמת להבין את המקום בו אני נמצאת.

חיפשתי קבוצת תמיכה במשך תקופה די ארוכה, לצערי אין מודעות לצורך בטיפול קבוצתי לאחר אבדן והחיפוש היה ארוך כשבסופו מצאתי את אסנת וקבוצת הסטאז' שלה.

החיבור לקבוצה היה מיידי וכל שבוע חיכיתי שיגיע יום שני.

הקבוצה הפכה להיות מקום המפלט שלי, מקום בו הרגשתי חופשיה לעלות כל תחושה, מחשבה, כאב שלא מצאתי להם מקום בחיי היום יום, מקום בו קיבלו אותי כמו שאני בלי ביקורת, בלי לשפוט ולא משנה אם מה שאמרתי נראה או לא נראה למישהי. תמיד הייתה לגיטימציה להכל. פתאום לא הייתי ה"מסכנה" או השונה, לא הלכו לידי על ביצים ולא אמרו לי את כל המשפטים הנוראיים שאמורים לעודד ורק גורמים לשקוע בכאב.

התחברתי מאוד לסגנון ההוליסטי של הקבוצה ולצורת ההנחיה. אין ספק שהדבר הכי מתאים במקרה כזה הוא הנחיה של אישה שעברה בעצמה אובדן ולידה שקטה.

יכולת ההכלה והקבלה של אסנת תרמה רבות לקבוצה, גם חילוקי הדעות והביקורת שעלו תמיד הובילו בסופו של דבר ל- output חיובי וחשוב לחברות הקבוצה.

לפי דעתי טוב היה אם היו עוד שני מפגשים נוספים, אני חושבת שכך היה אפשר להקדיש את שני המפגשים הראשונים לשיחה חופשית, הכרות, שיתוף בחוויה של כל אחת ואחת... הנושא כ"כ טעון וכל אחת מגיעה עם צורך בוער לספר ולחלוק עם מישהו שבאמת יבין ואני חושבת ששני מפגשים כאלו בתחילת הקבוצה היו עוזרים.

הקבוצה עזרה לי מאוד, בכל שלב בהתמודדות שעברתי ועדיין עוברת, הכרתי בנות נפלאות שאני בטוחה שאשמור איתן על קשר בהמשך, הלוואי שהייתי יכולה לגרום לכך שאף אישה לא תחווה את הסיוט הזה בעתיד אבל זה לא מציאותי אז הדבר היחיד שנותר לי הוא להמליץ מכל ליבי להיות חלק מקבוצה כזאת.

ורק בשורות טובות... נטע. 

====================
הרגע הכי בלתי צפוי בחיי קרה כשאיבדתי את התינוקת שלי. הייתי בשבוע 3+33 וציפינו בכיליון עיניים לתינוקת שלנו. התינוקת שלנו מתה בעודה בבטן וחוויתי לידה שקטה. 

בשבוע הראשון היינו בהלם גמור, אבל עמוק ועצב תהומי

בשבוע השני שוטטתי באינטרנט וקראתי בפורום אובדן הריון ב-YNET וצצה מולי הודעתך, אסנת.

לאחר מספר ימים החלטתי להתקשר, השיחה איתך הייתה כל כך נעימה, מנחמת ומעודדת והחלטתי להשתתף בסדנה לנשים שחוו אובדן היריון ולידה שקטה.

הגעתי בחשש ועם עצב גדול מאוד ומצאתי קבוצת נשים מדהימה (כולל את), מצאתי אוזן קשבת

בקבוצה יכולתי להתפרק ולספר את כל קשיי ורגשותיי בנוגע לאובדן, לסביבה, למשפחה , וכולן הבינו אותי, אף אחת לא שפטה אותי

לדבר עם נשים שעברו אובדן כמוני עזר לי להבין שהקשיים שחוויתי הם טבעיים

המשימות בכל מפגש נתנו ביטוי לכאב ועזרו לי לפרוק אותו, להבין, לדעת מה עושים עם כל הרגשות שצצו בעקבות האובדן

אני לא יודעת איך הייתי עוברת את התקופה הקשה הזו בלעדייך ובלעדי הקבוצה

תודה, חגית

====================

השתתפתי במפגשי קבוצת תמיכה לנשים לאחר לידה שקטה "השקט שאחרי הסערה", המיועד לנשים שחוו אובדן היריון בעת לידה שקטה בהנחייתה של הגב' אסנת בן ברוך.  

במפגשים אלו עברתי חוויה של נגיעה בתחושות, שיתוף הרגשות וזיהוי רגשותיי, לקיחת אחריות על הבחירות שאני מגיעה אליהן ומאיפה הן באות לידי ביטוי במחשבות או מעשים, כיצד בחירות אלו משרתות אותי ושאיפותיי הלאה בהמשך. למדתי לאפשר לעצמי להתמודד עם התחושות ולא לבטלם או לשים אותם בצד, אלא לתת להם ביטוי ולהבין שזה בסדר מה שאני חשה. המפגשים היו מאוד יצירתיים אם בביטוי ביצירה ואם בעומק והנגיעה ברגש ומה שכל מפגש מבין 10 מפגשים הצליח להוציא ממני. המפגשים היו מגוונים ונתנו תחושה של מקצועיות רבה אותה מקרינה גם המנחה עצמה - מה שאיפשר להיפתח יותר ויותר ולהרגיש שיש לי את המקום הבטוח שלי והזמן שהוא עבורי כדי להוציא ולקבל בחזרה.

אני ממליצה לכל אדם שעבר "לידה שקטה" לעבור את הסדנא אותה מציעה הגב' אסנת בן ברוך וזאת בכדי להביא עצמך לקידום ומפגש עם הרגשות השונים שכלואים בך ואנך יודע כיצד לתת להם ביטוי, איך להתמודד איתן ואם בכלל.

 שמחתי להיות חלק מהקבוצה הראשונה- לתת לעצמי לגיטימציה, מה שמזמן הייתי צריכה לעשות והתאפשר רק עכשיו.

 מאחלת המון הצלחה בהמשך הדרך ותודה רבה. סיילו. 

====================